<h1>ראבי"ה סימן תתנ"ד</h1>
<h2>דף יא:</h2>
אין תענית ציבור בבבל וכו', [פירושו נראה לי] מפני שאין שם נשיא, וגרסינן בפרק שני דתענית בירושלמי [ה"א] [רבי חלבו] אמר לרבי יודן נשיאה פוק עימן דצערך עבד(ך) אמר רבי יוסה הדה אמרה אילין תעניתא דאנן עבדן ליתנון תעניתא למה דלית נשייא עמן.
אמר רבי ירמיה [בר אבא] אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד. והכי הילכתא, דסמכינן אעובדא דאמוראי בתראי, דגרסינן (בשמעתא) [בשמעתין י"ב ע"ב] רבנן דבי רב אשי סיימו כי אורחייהו סבירא להו כשמואל דאמר שמואל אין תענית ציבור בבבל, פירוש שיהא אסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה אלא תשעה באב בלבד. ובפירוש רבינו חננאל ובספר האלפסי פסקי נמי כשמואל. ומיהו כי מעיינית בפרק מקום שנהגו [נ"ד ע"ב] היכי דאיכא עיקר מילתיה דשמואל משמע דסבירא ליה לשמואל דבין השמשות של תשעה באב ושל תענית ציבור שרי, והא דתנן מבעוד יום למעוטי משחשיכה. ונראה לי דבהא הילכתא כרבי יוחנן ורבא דפליגי התם עליה. ומכאן נראה לי דמותר לרחוץ בחמין אפילו בשבעה עשר בתמוז ובצום גדליה, דכי היכי שמותר בנעילת הסנדל הכי נמי ברחיצה דמעשה רב. ותניא בפרק בתרא דמכילתין [ל' ע"א] כל שהוא משום תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין ואסור לרחוץ וכל שאינו משום תשעה באב מותר לאכול בשר ולשתות יין ואסור לרחוץ ר' ישמעאל ברבי יוסי אמר משום אביו כל שעה מותר לאכול בשר ולרחוץ. ונראה דאפילו תנא קמא לא אסר אלא בערב תשעה באב קודם סעודה המפסקת ואסור משום איסור תשעה באב, אבל בשאר תעניות כגון עשרה בטבת ושבעה עשר בתמוז וצום גדליה מותר וכל שכן יום שלפניהם. ובתוספתא סוף מסכת תענית [פ"ג הי"א] כל שהוא מסעודת תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין [ולרחוץ] ולסוך ולאכול שני תבשילין וכל שאינו מסעודת תשעה באב מותר לאכול בשר ולשתות יין [ולרחוץ] ולסוך ולאכול שני תבשילין, רבי ישמעאל אומר משום אביו כל שעה שמותר לאכול בשר מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו. ומצינו דשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לכבס ויש שאוסרין לכבס ולהניח, מה שאין כן ביום התענית דשבעה עשר בתמוז ושאר כל התעניות. ורבינו אבא מארי היה אוסר לרחוץ בתענית ציבור. וראיתו מדתניא בפרק קמא דראש השנה [י"ח ע"ב] הלכה בטלה מגילת תענית מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד וירד רבי אליעזר ורחץ ורבי יהושע וסיפר ואמרו להם צאו והתענו על מה שהתעניתם וכו', אלמא דאסור ברחיצה ובסיפור, ותו גרסינן לקמן בפירקין [י"ג ע"א] אמר רפרם [בר פפא] אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון תשעה באב אסור בין בחמין בין בצונן וכל שהוא משום תענוג כגון תענית ציבור בחמין אסור בצונן מותר והא דאמרינן בפרק קמא דמגילה [ה' ע"א] רבי נטע נטיעה בפורים וביקש לעקור תשעה באב ורחץ בקירונה של ציפורי [בשבעה עשר בתמוז] ולא הודו לו יש לפרש דארחיצה נמי קאי. ולי נראה להתיר, דהלכתא כשמואל. ועוד שגם רבינו שלמה פירש דלא הודו לו [לא] קאי ארחיצה אלא מהך דביקש לעקור תשעה באב שחל להיות בשבת. ואפילו אם היתה הלכה רופפת הוינן סומכין אמנהגא ונהגו היתר ברחיצה. וגם נהגו לברך הקהל בסתם המקבלים עליהם תענית שני וחמישי ושני ואין [מזכירין] תענית יחיד משום דקיימא לן כשמואל, וכן מצאתי בספר רבינו זקיני שפירש [כן]. אבל אי ליתא לדשמואל היה צריך בפירוש לומר תענית יחיד, [כ]דאמר [י"ב ע"ב] רב כהנא אמר רב יחיד שקיבל עליו תענית אסור בנעילת הסנדל חיישינן שמא תענית ציבור קיבל עליו היכי ליעביד אמר רבה בר [רב] שילא לימא הכי למחר אהא לפניך בתענית יחיד.
